מועדון ארוחת הבוקר
הוא סרט דרמה-קומית ונעורים אמריקאי משנת 1985 בבימויו של ג'ון יוז. הסרט עוקב אחרי חמישה בני נוער, אשר כל אחד מהם מייצג צעיר סטריאוטיפי שונה בתיכון בארצות הברית של שנות ה-80, הנמצאים ביחד בריתוק ביום שבת, ה-24 במרץ 1984, בתיכון שרמייה שבאלינוי. במהלך הסרט מגלה כל אחד מהצעירים שחבריו עמוקים יותר מהסטריאוטיפים שלהם. למרות ההבדלים בין הנערים והמיקום החברתי השונה ביניהם, בין החמישה נוצרת חברות, ואף זוגיות בין החמישה. בריתוק,התלמידים מקבלים משימת חיבור, עליהם לתאר ב-10000 מילים, "מי אתה חושב שאתה?",אחד מהם,בראין, מציין בחיבורו איך ורנון ,המנהל, שפט את החמישה לפני שנכנסו לריתוק, לפי ההגדרה הפשוטה ביותר: מוח חכם, אתלט, מוזרה, עבריין ונסיכה. בראין חותם את החיבור תחת "מועדון ארוחת הבוקר".
לדעתי, הסרט הוא אחת הקלאסיקות של כל סרטי המתבגרים מכל השנים. הוא מהווה בסיס לסרטים שבאו אחריו ובעצןם מציג את מה שבני הנוער מתמודדים איתם, את החששות של כולם ואת הסטראוטיפים המקובלים בתיכון, וזה תקף ורלוונטי עד היום. בתחילת הסרט, הצופה יכול להשתעמם. הסרט לא מראה איזה אקשן מטורף והכל די פשוט ורגוע. העובדה שהוא צולם בשנות ה-80 מחזקת את הפשטות של הסרט לעומת האפקטים שקיימים היום. אבל זה מה שיפה בסרט הזה, הוא מציאותי לחלוטין, מצליח לגרום לכל אחד להתחבר אליו ומצליח להיות רלוונטי גם אחרי 30 שנה. העלילה של הסרט פשוטה, 5 תלמידי תיכון שמגיעים ביום שבת בבוקר לריתוק בבית הספר. כל תלמיד מייצג סטראוטיפ מסוים שקיים בכל תיכון. יש את הספורטאי המקובל, את החנון,את המורד המוסמם,את המפונקת העשירה ואת הילדה המוזרה. אך במהלך הסרט מה שמגלים בעצם זה שלכולם יש את אותם פחדים, כולם מתמודדים עם בעיות וכולם מחפשים את האני האמיתי שלהם. הסיבה שהעלילה הזאת נשמעת לכם כנראה מוכרת, היא מפני שרוב הסרטים על תיכון ועל מתבגרים מבוססים על הסרט הזה, שהיה מקורי באותם הימים והיום משמש בסיס לסרטים אחרים. אני חושבת שכל אחד יתחבר לסרט הזה. בסופו של דבר כל אחד ואחת עוברים את תקופת התיכון ומתמודדים עם אותם הדברים. התקופה לא משנה כי התיכון נשאר בעצם אותו דבר. לכן, קל מאוד להזדהות עם הדמויות בסרט כי הן מייצגות דמויות ריאליסטיות שכל אחד פוגש במהלך התבגרותו.
אך, הדבר הכי מדהים בסרט הזה הוא המסר. לעומת הרבה סרטים שניתן להגיד עליהם שהם מעולים מבחינת עלילה ותוכן אבל אין להם מסר חשוב שהם מעבירים, לסרט הזה יש מוסר השכל משמעותי ומודגש שסביבו נבנית העלילה של הסרט. וזה נכון שהמשחק של הדמויות לא נראה הכי אמין למי שרואה את הסרט קיום, אבל זה בגלל שהקולנוע עבר הרבה מאוד שינויים מאז שנות ה-80 והציפיות מהשחקנים ודרך המשחק שלהם השתנו גם הם. אם להתעלם מהאיכות הסטנדרטית של הסרט, שהיא לא איכות HD אליה רגילים בימינו, ומהמשחק הלא כל כך אמין של השחקנים, הסרט מעביר מסר חזק ומצליח לגרום לאנשים להתחבר.
אני מאוד ממליצה למי שלא ראה את הסרט לעשות את זה, הסרטים הישנים הם אלו שבנו את הסרטים של היום , מהם אנו שואפים הרבה מאוד מסרים ואידיאלים לאישיותנו. והאמת שהסרט גם מצחיק וקליל, הוא קומי ויש בו גם מערכות יחסים רומנטיות, כך שהוא באמת די גדוש בעלילה מרתקת. "מועדון ארוחת הבוקר" ישאר לעולם אחד הסרטים הטובים של הקולנוע לדעתי, דווקא בגלל שהוא פשוט ומצליח לגרום לי להתרגש בגלל הקסם היחודי שלו.
הטריילר של הסרט :
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה