נמס בגשם
הסרט מתחיל כאשר אישה בשם גליה מגוללת
את סיפור עזיבתה והיעלמותה של בתה הטרנסג'נדרית מהבית (אותה היא מכירה בתור
"בנה"), בפני חוקר פרטי.
הסיפור נקטע לפרקים, להצגת האירועים שהובילו לעזיבתו של
"הבן", אסף שפירא. אסף, נערה מתבגרת,
רבה עם אביה, שלמה, בטרם יציאה לבילוי. האב מתעקש לראות את תוכן
תרמילה, ולאחר שנתקל בסירוב, הוא פוגע ביצירותיה ובציוריה ומשליכן ברחבי החדר.
מאחורי אחד הציורים מתגלים בגדי נשים מוסתרים. הנערה בורחת עם חבריה לבילוי, בעוד
הוריה מגלים בגדים נוספים בבית ומתלבטים כיצד להתמודד עם הגילוי. האב מחליט לא
להכניס את "בנו" הביתה, בשובו מהבילוי ולתת לה לחזור רק בחלוף מספר
ימים, כשתבין שאין לה ברירה אלא "להתיישר" ולחיות על פי מינה הביולוגי.
האם, גליה, חוששת שהדבר יוביל לעזיבתו של "הבן", לעד ובסערת הוויכוח היא
נוטשת את הבית, באותו ערב. בשובה מהבילוי, אסף נותרת מחוץ לדלת בגשם זלעפות, תוך
שהיא זועקת לאמה שתפתח, בעוד אביה יושב במטבח, שומע את הזעקות ולא משיב. מסיפורה של גליה עולה שהאב,
שחלה בסרטן זמן
קצר לאחר עזיבת בתו, נמצא על ערש דווי. היא מבקשת מהחוקר לאתר את מי שהיא מכירה
בתור הבן שמעולם לא שב הביתה. החוקר מגיע לבחורה בשם אנה ומגלה כי אסף עבר שינוי
מין, ואנה היא בעצם אסף. אנה לא מוכנה לסלוח להוריה, אך למחרת מתחפשת לאחות בבית
החולים ומבקרת את אביה, כשבטוחה שהוריה לא יזהו אותה.
בדרך כלל אני לא כותבת על סרטים ישראליים. אך, אני מוכנה לחרוג מהמנהג בשביל סרט כה יוצא דופן. לא רק שהסרט הזה מדבר על בעיה חברתית מאוד חשובה, אי קבלת קהילת הלהט''בים בישראל, הוא גם מספר את סיפורה המטלטל של משפחה מרגע הגילוי על הבן ועד למחלת הסרטן של האב, כאשר האימא קרועה בין שניהם. בסופו של הסרט, אותו אני לא אחשוף כדי לא להרוס לכאלה שעוד לא צפו בסרט, אנו מגלים משהו שישנה את כל החשיבה שלנו לגבי הסרט. וכנראה, רק אחרי צפייה חוזרת בסרט, אנו נבין אותו הרבה יותר טוב. זהו סרט באמת יוצא דופן מבחינת העלילה שלו. היא אמיצה ומציאותית וחושפת אותנו בפני האמת הקשה של החיים היומיומיים שלנו, שאנו לא בהכרח עדים לה. הרבה הערות הומופוביות כלולות בסרט, אי הקבלה ואף קטעים אלימים מבחינה מינית. כל אלה יוצרים ביחד סרט מדהים ושונה שבהחלט שווה את זמן הצפייה שלו. יש כאלה שלא מתחברים לסרטים ישראלים, אבל לסרט הזה אני כמעט בטוחה שתתחברו. לכל אדם מנטליות שונה, ולכן אני לא יכולה להבטיח שתאהבו את הסרט משום שהוא מדבר על נושאים קיצוניים ובכללי עלילתו מאוד בוטה וחשופה. אך דווקא זה מה שמשך לי את העין בסרט. דווקא הקיצוניות, השונות והמקוריות בו ריתקו אותי למסך בלי שבכלל תיכננתי את זה. במהלך הסרט, ישנם הרבה מאוד שיחות בין אנה לאבא שלה. הם מדברים על הרבה נושאים שונים ואנו יכולים לראות כיצד הקשר בין שניהם ניהיה עמוק יותר. שלמה האב החולה בסרטן, גירש את אסף בנו מביתו מכיוון שלא קיבל את זה שהוא מבלה שמועדון דראג ולובש בגדי נשים. אנה לא מוכנה לסלוח לאביה על שעשה את זה, ובמהלך הסרט אנו עדים לדרך המטלטלת שהיא עוברת כאשר היא מתקרבת לאביה שוב. הקשר עם אימה גם הוא מתהדק, כאשר היא באה לביתה של אנה ומוכנה לשמוע את סיפורה. הסרט מעורר הרבה רגשות במהלך הצפייה בו, וזה עוד משהו שנתון לטובתו של יוצר הסרט. הוא גורם לנו להרגיש ובכך מקרב אותנו לדמויות, גורם לנו להתחבר לעלילה ולסיפור ולראות את הדברים אולי באור קצת שונה מלפני כן. היותו של הסרט ישראלי הוסיפה לייחודיות משום שהרבה מתוכנו מתאים ומגוון למנטליות הישראלית, ולכן אם היו יוצרים אותו בארץ שונה, כנראה החיבור לסרט לא היה נוצר. דווקא בגלל שזה משהו שקרוב אלינו וקשור אלינו, אני חושבת שרק ישראלים יוכלו באמת להבין את הסרט. ההמלצה שלי היא בוודאות לראות את הסרט, אני לא בטוחה עד כמה כל אחד יתחבר אליו, אבל לפחות תהנו משעתיים של עלילה מעניינת ומגוונת וסוף מפתיע.
הנה הטריילר לסרט :
אין תגובות:
הוסף רשומת תגובה