נמס בגשם ישראלי

נמס בגשם

הסרט מתחיל כאשר אישה בשם גליה מגוללת את סיפור עזיבתה והיעלמותה של בתה הטרנסג'נדרית מהבית (אותה היא מכירה בתור "בנה"), בפני חוקר פרטי. הסיפור נקטע לפרקים, להצגת האירועים שהובילו לעזיבתו של "הבן", אסף שפירא. אסף, נערה מתבגרת, רבה עם אביה, שלמה, בטרם יציאה לבילוי. האב מתעקש לראות את תוכן תרמילה, ולאחר שנתקל בסירוב, הוא פוגע ביצירותיה ובציוריה ומשליכן ברחבי החדר. מאחורי אחד הציורים מתגלים בגדי נשים מוסתרים. הנערה בורחת עם חבריה לבילוי, בעוד הוריה מגלים בגדים נוספים בבית ומתלבטים כיצד להתמודד עם הגילוי. האב מחליט לא להכניס את "בנו" הביתה, בשובו מהבילוי ולתת לה לחזור רק בחלוף מספר ימים, כשתבין שאין לה ברירה אלא "להתיישר" ולחיות על פי מינה הביולוגי. האם, גליה, חוששת שהדבר יוביל לעזיבתו של "הבן", לעד ובסערת הוויכוח היא נוטשת את הבית, באותו ערב. בשובה מהבילוי, אסף נותרת מחוץ לדלת בגשם זלעפות, תוך שהיא זועקת לאמה שתפתח, בעוד אביה יושב במטבח, שומע את הזעקות ולא משיב. מסיפורה של גליה עולה שהאב, שחלה בסרטן זמן קצר לאחר עזיבת בתו, נמצא על ערש דווי. היא מבקשת מהחוקר לאתר את מי שהיא מכירה בתור הבן שמעולם לא שב הביתה. החוקר מגיע לבחורה בשם אנה ומגלה כי אסף עבר שינוי מין, ואנה היא בעצם אסף. אנה לא מוכנה לסלוח להוריה, אך למחרת מתחפשת לאחות בבית החולים ומבקרת את אביה, כשבטוחה שהוריה לא יזהו אותה. 

בדרך כלל אני לא כותבת על סרטים ישראליים. אך, אני מוכנה לחרוג מהמנהג בשביל סרט כה יוצא דופן. לא רק שהסרט הזה מדבר על בעיה חברתית מאוד חשובה, אי קבלת קהילת הלהט''בים בישראל, הוא גם מספר את סיפורה המטלטל של משפחה מרגע הגילוי על הבן ועד למחלת הסרטן של האב, כאשר האימא קרועה בין שניהם. בסופו של הסרט, אותו אני לא אחשוף כדי לא להרוס לכאלה שעוד לא צפו בסרט, אנו מגלים משהו שישנה את כל החשיבה שלנו לגבי הסרט. וכנראה, רק אחרי צפייה חוזרת בסרט, אנו נבין אותו הרבה יותר טוב.                                        זהו סרט באמת יוצא דופן מבחינת העלילה שלו. היא אמיצה ומציאותית וחושפת אותנו בפני האמת הקשה של החיים היומיומיים שלנו, שאנו לא בהכרח עדים לה. הרבה הערות הומופוביות כלולות בסרט, אי הקבלה ואף קטעים אלימים מבחינה מינית. כל אלה יוצרים ביחד סרט מדהים ושונה שבהחלט שווה את זמן הצפייה שלו. יש כאלה שלא מתחברים לסרטים ישראלים, אבל לסרט הזה אני כמעט בטוחה שתתחברו. לכל אדם מנטליות שונה, ולכן אני לא יכולה להבטיח שתאהבו את הסרט משום שהוא מדבר על נושאים קיצוניים ובכללי עלילתו מאוד בוטה וחשופה. אך דווקא זה מה שמשך לי את העין בסרט. דווקא הקיצוניות, השונות והמקוריות בו ריתקו אותי למסך בלי שבכלל תיכננתי את זה. במהלך הסרט, ישנם הרבה מאוד שיחות בין אנה לאבא שלה. הם מדברים על הרבה נושאים שונים ואנו יכולים לראות כיצד הקשר בין שניהם ניהיה עמוק יותר. שלמה האב החולה בסרטן, גירש את אסף בנו מביתו מכיוון שלא קיבל את זה שהוא מבלה שמועדון דראג ולובש בגדי נשים. אנה לא מוכנה לסלוח לאביה על שעשה את זה, ובמהלך הסרט אנו עדים לדרך המטלטלת שהיא עוברת כאשר היא מתקרבת לאביה שוב. הקשר עם אימה גם הוא מתהדק, כאשר היא באה לביתה של אנה ומוכנה לשמוע את סיפורה.                                                                    הסרט מעורר הרבה רגשות במהלך הצפייה בו, וזה עוד משהו שנתון לטובתו של יוצר הסרט. הוא גורם לנו להרגיש ובכך מקרב אותנו לדמויות, גורם לנו להתחבר לעלילה ולסיפור ולראות את הדברים אולי באור קצת שונה מלפני כן. היותו של הסרט ישראלי הוסיפה לייחודיות משום שהרבה מתוכנו מתאים ומגוון למנטליות הישראלית, ולכן אם היו יוצרים אותו בארץ שונה, כנראה החיבור לסרט לא היה נוצר. דווקא בגלל שזה משהו שקרוב אלינו וקשור אלינו, אני חושבת שרק ישראלים יוכלו באמת להבין את הסרט.                                                                                           ההמלצה שלי היא בוודאות לראות את הסרט, אני לא בטוחה עד כמה כל אחד יתחבר אליו, אבל לפחות תהנו משעתיים של עלילה מעניינת ומגוונת וסוף מפתיע. 

הנה הטריילר לסרט :

"Its already done"

הקריאה

ג'ורדן טרנר היא מוקדנית של שיחות חירום במשטרת לוס אנג'לס המקבלת שיחה מליאה טמפלטון , נערה שפורץ חדר לביתה. הוראותיה של ג'ורדן מסייעות לליאה להתחבא מהפורץ. אך כשהטלפון הסלולרי של ליאה נכבה וג'ורדן מתקשרת שנית הפורץ שומע את הצלצול. לבסוף הפורץ מוצא את ליאה והוא רוצח אותה. לאחר שישה חודשים היא מאמנת במוקד של שיחות החירום. באותו זמן הרוצח הסדרתי חוטף עוד נערה בשם קייסי וולסון מחניון תת-קרקעי. הוא מכניס אותה לתא המטען. בינתיים במוקד ברוק, מוקדנית חדשה, מקבלת שיחה מקייסי והיא לא מצליחה לנהל את האירוע. ג'ורדן שרואה את מצוקתה של ברוק תופסת פיקוד על האירוע. בגלל שקייסי משתמשת בטלפון סלולרי חד פעמי המוקד לא מצליח לאתר אותה. ג'ורדן מבקשת מקייסי להוציא את הנורה האחורית ברכב כדי לסמן לנוסעים האחרים וכך לצמצם את החיפושים. החוטף הורג עוד אנשים בדרך המנסים להתערב. הוא משאיר בדרך דגימת די.אן,איי כך שהמשטרה מגלה את זהותו. החוטף מגלה כי קייסי התקשרה למוקד החירום, לוקח ממנה את הטלפון ולפי קולו , ג'ורדן מבינה כי זה אותו אחד שרצח את ליאה. ג'ורדן לא מוכנה לוותר ויחד עם המשטרה והרמזים שקיבלו היא מאתרת את המקום בו עלולה להיות קייסי. כאשר היא מגיעה לאותו המקום היא מגלה פרט מזעזע אודות הרוצח האכזרי וחייה של קייסי ושלה בסיכון מול הרוצח המיומן במקום הנטוש בו נמצאים. 

לדעתי הסרט הזה הוא אחד הטובים שראיתי. למרות שה נדמה שזאת הדעה שלי בכל פוסט, אני משתדלת לגוון בז'אנרים ועל כן מבחינת ז'אנר המתח הוא אחד הטובים שראיתי. הסרט בנוי באווירה של מתח מצטבר כאשר כל צעד מקרב אותנו לחשיפת זהות הרוצח המיסתורי ולמציאתה של קייסי שנחטפה. ליאה שנרצחה כמה חודשים לפני כן ומסתבר שעל ידי אותו האדם, רק מוסיפה לאווירה המותחת והמיסתורית של הסרט. מה שיפה בסרטי המתח כי הם לא צפויים. אנו לא יודעים מה יכול לקרות בכל רגע נתון ולכן זה מה שגורם להם להיות כאלה מרתקים. אי אפשר להפסיק לצפות כי אנחנו כבר כל כך שקועים בתוך העלילה ומתים לדעת מה יקרה בסוף ומה יהיה גורלם של הדמויות. הסרט הזה בנוי בדיוק כך ולכן זה די ברור למה הוא כל כך טוב. התפניות המיסתוריות וחשיפת האמת גורמות לנו כל פעם לתהות מה יקרה וזה מה שמשאיר אותנו במתח עד לסופו של הסרט, שבמקרה הזה נגמר בסוף בלתי נשכח עם אמירה מנצחת. אי אפשר להגיד על הסרט הזה שמבחינת מבנה עלילה הוא שונה מסרטי מתח אחרים, אך בהחלט פשר לומר כי עלילתו סוחפת לכל אורכה. זה תמיד מעניין לראות מקרי חטיפה ורצח והדרך למציאת האשם, ובגלל זה סדרות פשע בדרך כלל כל כך מצליחות. הסרט הזה מביא את העניין צעד קדימה, כאשר אנו זוכים לראות במקביל מה קורה עם החוטף ועם ג'ורדן המוקדנית שמנסה לאתר את הילדה. בנוסף לכך, כל מי שראה את הסרט יכול להודות שהוא לא היה צפוי. כלומר, זה די ברור שג'ורדן תצליח להגיע אל הילדה, אבל מה שהיא מגלה במקום אליו קייסי הובלה, מה היה התכנון של הרוצח ומה דרך ההתמודדות שלה ושל קייסי, היה בהחלט לא צפוי.                             בנוסף הסרט מציד לפנינו את העבודה הקשה של המוקדניות באמריקה, כאשר תפקידן הוא לסייע ולהעביר את המתקשר אל הגורם הנחוץ. ד'ורדן דיי חסרת אונים ואין ביכולתה לעשות הרבה על מנת לסייע לליאה או לקייסי, אך הפתרונות היצירתיים שהיא נותנת מקדמים את העלילה כל פעם קדימה. בגלל שהסרט ברובו מתרחש דרך השיחה למוקד החירום, אנו עדים ללחץ המתח המתגברים כתוצאה מהצפייה בג'ורדן המוקדנית שמנסה לטפל במצב הכי טוב שהיא יכולה, כאשר היא בעצמה לא יכולה לעשות הרבה אלא רק להפעיל את הגרמים הדרושים.                          לסיום אני רק אוסיף ואגיד שהסרט שווה צפייה, ואני אישית ממליצה לראות אותו ללא צפייה קודמת בטריילר או קריאת התקציר. חוסר הידיעה ממה שעתיד לקרות רק יוסיף לחוויית הצפייה שלכם, שאני דיי בטוחה שתהיה מותחת אך בהחלט מהנה ושווה.

הנה הטריילר לסרט :

סיפור מעורר השראה

גולשת בנשמה 

בתאני המילטון גדלה עם הוריה ושני אחים גדולים בהוואי. אהבתה הגדולה למים ולגלישה גורמת לכך שהיא מגיל קטן למדה לגלוש וכעת נרשמת לתחרויות ומתחרה בהן כגולשת מקצועית. יום אחד, היא וחברתה הטובה אלנה, שחולקת איתה את האהבה לגלישה, נוסעות ביחד עם משפחתה של אלנה לחוף כדי לגלוש. בזמן ששתי הבנות נמצאות במים, כריש טיגריסי תוקף את בתאני ותולש את יד ימין של עד הכתף. אביה של אלנה חובש לה את היד והא מובלת במהירות לבית החולים לאחר שאיבדה כמות גדולה מאוד של דם. בתאני שורדת את הניתוח ומתאוששת, כאשר היא חסרת יד ימין. לאחר כמה ימים, היא חוזרת לביתה עם משפחתה ומנסה להסתגל לחיים ללא ידה הימנית. אהבתה הגדולה לגלישה ורצונה העז, גורמים לה לחזור ולהתאמן לקראת תחרות הגלישה הקרבה, ויחד עם כל הקושי היא מתמודדת עם האתגר ועושה כל מה שהיא יכולה על מנת להגשים את חלומה הגדול ביותר. 

הסרט הזה הוא מהסרטים היותר מרגשים שיצרו. בגלל העובדה כי מדובר בסיפור אמיתי, זה לוקח את הסרט רמה אחת קדימה וגורם לצופים להתרגש עד כדי דמעות. סיפורה העצוב והכואב של בתאני עובר בסרט ומגולם ע"י שחקנים מעולים, שנכנסים לדמות ומצליחים להעביר את הרגשות של כל הקשורים לסיפורה של בתאני. לדעתי, הסרט הוא עוצמתי ומעביר מסר מאוד חשוב להרבה אנשים, בתאני מלמדת אותנו בסרט שגם כשהכל נראה אבוד והכי קל לוותר, צריך להתגבר על זה ולעבוד קשה, לא להיכנע לקשיים ולהאמין שאנחנו מסוגלים לעבור הכל ולהילחם על הדברים שחשובים לנו, על החלומות שלנו. המסר של הסרט, הופך את הסרט ללא רק יפה ומרגש אלא גם למעורר חשיבה. לאחר הצפייה בסרט הזה, הרבה דברים יראו לו טיפשיים ושוליים ולדעתי הסרט הזה גורם להעריך יותר את מה שיש לנו בחיים. 

אופן הצילום של הסרט והאפקטים המעולים, הופכים את הסצינה של תקיפת הכריש למציאותית ביותר בסרט וזה רק נותן תחושה עוד יותר חזקה למשמעות הסרט כולו. בנוסף לכך, בסרט יש גם הומור ותחושת משפחתיות שנוגעת ללב ומאפשרת לנו לראות את הצדדים הטובים בחיים. 

אפשר בהחלט להגיד שהסרט הזה מעניין וסוחף, ואני לא חושבת שיש מישהו שלא יוכל להתחבר אליו. הסרט מאוד מרגש ומעורר תחושה של מוטיבציה ולמרות היותו מז'אנר הדרמה הביוגרפית, אני לא חושבת שאפילו שונאי סרטי הדרמה לא יאהבו אותו. כי כמו שכבר אמרתי, העובדה כי זה סיפור אמיתי תמיד תגרום לאנשים להתחבר לסיפור ולאהוב את הדמות שנלחמת על החלומות שלה ומתגברת על הקשיים. אפילו את לבם של האנשים הכי קשוחים הסרט הזה ירכך, ולא ניתן יהיה להישאר אדישים לאחר הצפייה בו.

אני ממליצה מאוד לכאלה שעוד לא ראו אותו לשבת יום אחד ולצפות בו, כי אין סיכוי שמישהו לא יאהב את הסרט הזה. זה אחד הסרטים שפשוט חובה לצפות בהם כי הם מעוררים השראה ומעבירים מסרים עוצמתיים שלא ניתן להתעלם מהם. הסרט עלול גם לעורר תסכול וכעס אודות המקרה של תקיפת הכריש, אבל תנו לי לעודד אתכם בזה שהכריש נתפס, ואולי בזכות בתאני, שאיבדה את יד ימינה כשזה בבירור לא הגיע לה, אנשים אחרים נשארו בריאים ושלמים מכיוון שאנו לא יודעים מה יכל הכריש הזה לעשות אם היה נשאר במים. 

הנה הטריילר של הסרט :