יום שישי, 12 בפברואר 2016

תכינו את הטישו

הטוב שבי 

הסרט מז'אנר דרמה - רומנטית מגולל את סיפורם של זוג אוהבים שנפגשים עוד בימי בית הספר ומתאהבים למרות השוני ביניהם. במקביל ניתן לראות גם את העלילה לאחר 20 שנה , כאשר ישנם פלאשבקים לעבר לזמן התיכון. דוסון ואמנדה מכירים בבית הספר ומתחילים לצאת ומתאהבים במהרה. דוסון הוא בן למשפחת פשע מתעללת , ולכן עוזב את הבית ומוצא לעצמו מקום מגורים במוסך של אדם בשם טאק. לפני נשף סיום התיכון , אביו ואחיו של דוסון מכים את טאק כמעט עד מוות, ובתגובה דוסון בא לבית אביו , השניים נאבקים ובן דודו של דוסון נהרג בטעות. דוסון מעיד בבית המשפט נגד אחיו ואביו ונשלח לכלא רק לארבע שנים . הוא חושב שעל מנת שאמנדה תוכל להמשיך בחייה , הדרך היחידה היא להיפרד ממנה , ולכן בלי יותר מדי הסברים הוא נפרד ממנה לפני שנלקח לכלא. אמנדה מנסה לבוא לבקר אותו בכלא , והוא לא יודע מכך, בשלב מסויים היא ממשיכה בחייה ומתחילה ללמוד בלימודים גבוהים והקשר בין השניים נפסק סופית. כעבור עשרים שנה טאק נפטר , ודוסון ואמנדה, שכעת נשואה עם ילד, נקראים להלוויה שלו . השניים שלא התראו במשך 20 שנה נפגשים שוב ומבלים את הלילה ביחד , בו הם מדברים ונהנים . האהבה ביניהם ניצתת מחדש , אך למרות זאת ולמרות המתיחות בחיי הנישואין שלה , היא מחליטה לחזור הביתה . דוסון מתחיל לעבוד בביתו של טאק ומשחזר את הגן , בו נהגו השניים לבלות כשהיו בזמן התיכון. אמנדה מחליטה לבסוף לעזוב את בעלה ולהיות עם דוסון , היא משאירה לו הודעה קולית שאומרת כי הוא אהבת חייה . אך תפנית בלתי צפויה ומרגשת משנה את הכל וגורמת לשני האוהבים להישאר רחוקים אחד מהשני שוב. 

לדעתי הסרט יפה ומרגש , אך מאוד דומה בעלילתו ובעיקרון שלו לסרט "היומן ". בשני הסרטים מראים זוג אוהבים שנפגשים בהיותם צעירים , הם מתאהבים ומשהו מפריד ביניהם. לאחר כמה שנים , הם נפגשים שוב , מבינים שהאהבה ביניהם עדיין קיימת , אך משהו מונע מהם לחזור אחד לשני. הדבר היחיד ששונה בעלילה זהו הסוף , ולפי דעתי , חבל שהסוף לא דומה ליומן. מי שראה את הסרט "הטוב שבי" יכול להבין על מה אני מדברת כשאני אומרת שבסוף הסרט , הלב פשוט נשבר . הסוף בסרט כל כך עצוב שרוב הצופים פשוט מתפללים שהשחזור של "היומן" לפחות היה כולל גם את הסוף של היומן , שהוא מרגש עד דמעות , אך לא עצוב. מה שכן , במאי הסרט כנראה הבין את טעותו , ובגרסת הדי.וי.די הסוף כבר שונה והרבה יותר טוב. הדמיון הרב בין שני הסרטים , זה והיומן , יכול לבוא מהסיבה הפשוטה שהם נכתבו על ידי אותו סופר. אך , עדיין לדעתי הסרטים יותר מדי מזכירים אחד את השני ואין בהם כמעט קווי שוני שיבדילו ביניהם ויהפכו אותם לייחודיים. למרות הדמיון הבולט לסרט היומן , הסרט דווקא מאוד יפה ומרגש. השחקנים שמשחקים את הזוג , גם בעבר וגם בהווה מאוד יפים וישנה כימיה ביניהם. בנוסף , הסיפור עצמו עליו זורמת העלילה הוא מעניין ואין מישהו שישתעמם מלראות אותו , גם כאלה שאינם חובבי דרמות רומנטיות. בכללי האופן הזה בו סרטים נעשים , כאשר יש קפיצה בין עתיד לעבר , נותנים לסרט עניין , משום שהם נותנים פיסת מידע של העתיד וממשיכים מנקודה כך שאתה רוצה לדעת איך ומה יקרה. הסוף של הסרט הזה , עצוב מאוד . הוא באמת שובר את הלב , תרתי משמע , ולא תישאר ין אחת יבשה כשצופים בו. למרות שלדעתי , הסוף , עם כל העצב והכעס שבעולם על סוף כזה עגום , היה לא צפוי. לעומת היומן , בו כבר ידענו שהם ישארו ביחד ורק חיכינו לראות מה יקרה עם הזוג בעתיד , בסרט הטוב שבי הסוף לא היה צפוי בכלל ולא יכולנו לתאר בכלל שזה מה שיקרה. אני לא אהרוס את החוויה לכאלה שעוד לא ראו , אבל עצה שלי , תכינו טישו למקרה. הסוף של הסרט אולי יהיה מאכזב מבחינה רגשית , אבל מבחינה רעיונית הסוף מצוין. אף אחד לא ציפה שזה מה שיקרה , ובן אדם אשר רואה את הסרט בלי לראות שום ספוילר לפני , לא יהיה מוכן לסוף כזה. אז בעיקרון, הסרט הוא טוב , הוא עשוי היטב והשחקנים טובים , הבעיה היחידה היא העלילה הדומה לסרט היומן , אבל אני בטוחה שאפשר להניח את זה בצד לשעתיים ובכל זאת לצפות בסרט , כי זה אכן סרט ששווה זמן צפייה. 




הנה הטריילר לסרט : 


אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה